שיימינג פירוש: כל מה שצריך לדעת עליו עכשיו

שיימינג: ההעפלה לצמרת הטכנולוגיה או אור ספוט על האנושות?

שיימינג. מילה שבשנים האחרונות הפכה לחלק בלתי נפרד מהשפה היומיומית שלנו, הרבה יותר מאשר השם של מכשיר הקפה שאתה שותה ממנו את הקפה שלך כשאתה ממתין להחלטת שופט על הראיות שלך. אך מה באמת מסתתר מאחורי המונח הזה? האם מדובר בכלי רפואה רוחני במלחמה החברתית שלנו, או שזה סתם אופנה חולפת שלא נעלמה מאז פיתוחו של ה-Iphone? בואו נצלול לעולם הפנימי של השיימינג.

מה זה שיימינג, ולמה זה לא טעים כמו זה נשמע?

שיימינג הוא המונח שבו נעשה שימוש כדי לתאר פעולה של השפלה או ביזוי ציבורי של אדם אחר עקב מעשיו או התנהגותו. אלא שזה לא בדיוק תהליך פשוט של "יאללה, בואו נשפיל את בעיה". השיימינג קיבל תפניות מרובות בעידן הדיגיטלי: מאירועים קונטroversיים ברשתות החברתיות ועד לקמפיינים ציבוריים רחבי היקף. בנוסף, אין ספק שהרשתות החברתיות עושות עבודת יתר בתהליך השיימינג. תרשו לי לשאול כמה שאלות על כך:

• מה הופך שיימינג למאלף?
• כיצד זה משפיע על המערכת המשפטית?
• האם יש גבול לדמוקרטיה שלנו? למה אתם צוחקים?

קל לתייג אדם כ"עבריין", "גזען" או "סתם לא בסדר" בעידן בו מוחנו הטרוד והדעות בדו-שיח הציבורי משתלבות ללא מסננים. אולם השאלה היא: מי באמת קובע מתי שיימינג הוא למעשה מחאה לגיטימית, ומתי זהו חיתול מלוכלך שמרחנו על דלתו של אדם שסילק את פרחי המקרמה שלו מחוץ למשרד?

שיימינג בישראל: תיירות מחמירה או בריזה מהים?

אחד המקרים המוכרים והמותחים בהיסטוריה הישראלית היה המקרה של השיימינג על איש ציבור שהשתמש בכותרת "אזרח פרטי". הוא הופיע בטלוויזיה ודיבר על איך שיימינג לא משפיע עליו והכין לעצמו כוס תה שחור – בדיוק האמירה שתשכנע את הציבור להתנגד לו. ובכל זאת, המקרה יצר גלים צוננים בכל רחבי התקשורת והביא עימו שאלות רבות לעתיד.

והנה עוד מספר שאלות מתוסבכות:

• האם ישראל היא חברה של חמלה או חברה של שיימינג?
• איפה עובר הגבול בין חופש הביטוי לבין הקזת דם ציבורי?
• באיזו מידה יש לבחון את כוונות המפיצים של השיימינג?

המשפט בישראל והקורבנות של השיימינג

בישראל, השיימינג לא ערך מגע מדי עם החוק. החוק עצמו עדיין מתגבש, ההגנת על כבוד האדם על מנת להבטיח שהשיימינג לא יוביל להשפלה פומבית ומתמשכת. אבל מה זה אומר בסופו של דבר? זה אומר שהקורבנות של השיימינג עלולים למצוא את עצמם נאבקים בשלושה חזיתות בו זמנית: תביעה משפטית, חזרת הקהילה, והצורך להחיות את דמותם.

ומתברר שצורת השיימינג אורכת זמן לא רע בציון הקורבן. התגובות עלולות לנוע בין המתנגדות לנסות להפסיק את המכה, לבין אלו שחושבים שעל הקורבן להעמיד דלתות לחייכם אין יום ולילה להחליק דרכם.

מה המשפט יכול (או לא יכול) לעשות?

כדי לשפר את המצב של אלה שנפגעו משיימינג, המיעוט הבודד הזה מצטט במיוחד את חוק איסור לשון הרע, שהחוק בישראל . החוק הזה מגן על כבודם האישי והציבורי של אנשים ומונע פיתוח של שיימינג לא נעים. אך יש בעיה – מה קורה אם השיימינג מתרחש באינטרנט? ואם אנו מדברים על תשעה בני אדם שבוצים כל כך ולחץ בשלולית? נו, אז יש את ההגנה של חופש הביטוי.

וכאן אביא לכם מספר שאלות:

• האם יש פתרון חוקי שיכול להתגבר על הפערים הללו?
• כיצד מגדירים את המושג "שיימינג" לפי רעיונות שונים?
• האם ניתן לתבוע את הרשתות החברתיות עצמן?

סיכום: מה נשאר מהאנושות שלנו?

אז מה בעצם למדנו? שיימינג יכול להיות יותר מסתם תופעה רעה – זהו תהליך שמתפתח ומשפיע על כל אחד מאיתנו. השיימינג יכול להיות השפעה קשה על אנשים, אבל כשיש להם כוח לחשוף את את הרעוּת למערכת המשפטית, אולי אפשר לשפר אותה. ממקום העבודה ועד לעולם הפנימי של המחשבות, השיימינג הוא תהליך שאין להקל בו ראש. אז בפעם הבאה שאתם שוקלים להטיל אבוקדו שקוף את השם של מישהו שאתם מכירים, כדאי שתחשבו פעמיים, כי השיימינג לא תמיד משרת את מטרותיו.