איך רועי רוסטמי תופס את המגמות הכי חמות בשוק ההון – ואיך זה מרגיש כמו “להיות צעד אחד לפני”

יש אנשים שמסתכלים על שוק ההון ורואים כאוס: מספרים קופצים, כותרות דרמטיות, גרפים שנראים כמו רכבת הרים באמצע סופה. ויש אנשים שמסתכלים על אותו שוק בדיוק ורואים דפוסים, כוחות, סיפור שמתפתח. כאן נכנס הסגנון של רועי רוסטמי: לא “לנחש” את העתיד, אלא לקרוא את ההווה בצורה כל כך נקייה, עד שהעתיד מתחיל להיראות… די הגיוני.

המטרה פה היא לא למכור לך חלומות ולא לחלק הבטחות מוגזמות. המטרה היא להבין איך ניגשים למגמות חמות בצורה חכמה, עקבית, ומפתיעה בפשטות שלה. כי כשמבינים מה מחפש הכסף הגדול, איך נבנית מומנטום, ואיפה הסיכון אמיתי מול איפה הוא רק “רעשי רקע”, פתאום הכל נהיה יותר רגוע. כן, גם בשוק ההון.

למה דווקא מגמות? כי הכסף אוהב סיפורים (והוא משלם יפה על סיפור טוב)

מגמה היא לא רק “משהו עולה”. מגמה היא תוצאה של סיפור שהשוק קונה: טכנולוגיה שמבשילה, שינוי רגולטורי, מעבר צרכני, שינוי בריביות, התבגרות של סקטור, או בכלל שינוי פסיכולוגי של משקיעים. מה שרועי רוסטמי עושה טוב זה לפרק את הסיפור הזה לחלקים ולהבין:

• מי כבר בפנים (הכסף החכם)?
• מי עוד לא מבין שזה כבר קורה (הכסף שמגיע מאוחר)?
• מה “הדלק” שממשיך להזיז את המגמה?
• ומה יגרום לסיפור להתקרר בצורה טבעית (לא דרמה, פשוט מחזוריות)

הגישה הזו מייצרת יתרון לא בגלל קסם, אלא בגלל סדר: פחות רעש, יותר מבנה.

3 שכבות שמספרות את האמת: מאקרו, סקטור, מניה (כן, בסדר הזה)

הרבה אנשים מתחילים מלמטה: “איזו מניה תעשה 30%?”. זה נחמד, אבל זה כמו לבחור דלת בלי לדעת באיזה בניין אתה נמצא.

הדרך המדויקת יותר, שרועי רוסטמי משתמש בה כדי לזהות מגמות חמות, נראית ככה:

1) שכבת המאקרו: מה האקלים הכללי?

כאן מסתכלים על דברים שמשפיעים על כולם:

• ריבית ועקום תשואות
• אינפלציה (לא ככותרת, אלא ככוח שמשנה התנהגות)
• דולר/שקל ומטבעות מובילים
• ציפיות צמיחה והפתעות בנתונים

הקטע המעניין: המאקרו לא חייב “להיות מושלם” כדי שיהיו הזדמנויות. מספיק להבין באיזה כיוון נושבת הרוח, ומאיפה מגיעות ההפתעות.

2) שכבת הסקטור: איפה השוק מתרכז עכשיו?

גם בתקופות שהשוק כולו “בסדר גמור”, לא כל הסקטורים זזים אותו דבר. מגמה חמה כמעט תמיד יושבת בתוך סקטור שמקבל תשומת לב ומימון.

לדוגמה (בלי להינעל על שמות): AI, תשתיות דאטה, אנרגיה מתחדשת, סייבר, שבבים, שירותי בריאות דיגיטליים, תעשיות ביטחוניות, פינטק “בוגר” יותר וכדומה.

3) שכבת הנכס: מי המוביל ומי ה”בקרוב”?

ואז עוברים למניות/תעודות/קרנות: מי מראה מנהיגות? מי בולט יחסית לסקטור? מי מתחיל להראות חיים אחרי תקופה שקטה?

כאן כבר נכנסים לפרטים, אבל רק אחרי שיש הקשר. וזה כל הסיפור.

האמת המפתיעה: מגמה חמה לא מתחילה בגרף – היא מתחילה בהתנהגות

ניתוח טכני יכול להיות כלי מדהים, אבל אם משתמשים בו כמו קסם, הוא נהיה קרקס. מה שעובד הכי טוב הוא לקרוא התנהגות שוק:

• האם יש “ימים חזקים” עם מחזור עולה?
• האם ירידות מתקנות מהר או נמרחות?
• האם יש שבירה של שיאים עם המשכיות, או רק “קפיצה לצילום”?
• האם מניות מובילות שומרות על כוח גם כשהמדדים עושים הפסקת קפה?

וזה אחד הדברים היפים בגישה של רועי רוסטמי: הוא לא מחפש רק תבנית. הוא מחפש את ההיגיון של התבנית.

5 סימנים שמגמה היא באמת “חמה” (ולא סתם פופולרית בטוויטר)

1. עוצמה יחסית הנכס/סקטור עולה יותר מהשוק הכללי, וגם בזמן תיקון הוא “נשבר פחות”.
2. הצטרפות הדרגתית של כסף לא פיצוץ חד-יומי, אלא רצף של עניין. כסף אמיתי אוהב להיכנס בלי לעשות רעש מוגזם.
3. קטליזטורים ברורים (אבל לא תלויים באירוע אחד) מגמה חזקה לא תלויה ב”יום הכרזה”. היא בנויה ממספר גורמים שמתקדמים יחד.
4. התנהגות בריאה אחרי עליות הפסקות קצרות, דשדוש מסודר, “נשימות” – לא קריסה דרמטית ואז תקווה.
5. שוק מספר את זה שוב ושוב בחדשות, בדוחות, בגיוסים, בשינויי תחזיות – לא ככותרת רועשת, אלא כחזרתיות יעילה.

איך בונים “הצלחה בטוחה” בלי לספר לעצמנו סיפורים?

המילה “בטוחה” בשוק ההון היא מילה מצחיקה, כי השוק אוהב להפתיע. ועדיין, יש דרך להפוך הצלחה לעקבית בהרבה יותר: להפוך אותה לתהליך.

כך נראה תהליך שמגדיל משמעותית את הסיכוי לתוצאה טובה:

• הגדרה מראש של תזה: למה אני נכנס?
• נקודת כניסה עם היגיון: לא “כי זה כבר עלה”, אלא כי זה מראה תנאים נכונים
• ניהול סיכון פשוט: כמה אני מוכן לסכן? איפה אני יוצא אם טעיתי?
• הגדלה רק אחרי שהשוק מאשר: מוסיפים כשהמגמה מוכיחה את עצמה, לא כשהאגו דורש נקמה
• יציאה חלקית חכמה: כי גם רווחים צריכים תחזוקה

הקטע המשחרר? כשיש תהליך, לא צריך “לנצח בכל עסקה”. מספיק להיות בצד הנכון של ההסתברות לאורך זמן.

2 טעויות שאנשים עושים מול מגמות (והן חמודות, אבל יקרות)

טעות 1: להיכנס מאוחר כי “כולם מדברים” מגמה שנראית בטוחה מדי היא לעיתים כבר בסוף החגיגה. לא תמיד, אבל מספיק פעמים כדי שזה יכאב. מה עושים במקום? מחפשים נקודת הצטרפות אחרי “נשימה”, או נכנסים בשלבים.

טעות 2: להתאהב בסיפור ולא להקשיב למחיר סיפור מצוין לא תמיד מתומחר נכון. השוק יכול לאהוב תחום מסוים ולהעניש תמחור מוגזם (בקטע מנומס, פשוט על ידי תיקון). מה עושים במקום? משלבים תמחור/ציפיות מול מומנטום והתנהגות.

7 שאלות ותשובות שבאמת עוזרות (ולא סתם “שאלות לבלוג”)

שאלה: איך יודעים אם מגמה היא זמנית או התחלה של משהו גדול? תשובה: בוחנים אם יש שילוב של קטליזטורים מתמשכים, כסף נכנס לאורך זמן, ועוצמה יחסית מול השוק. התחלה של משהו גדול נראית לרוב “מתקדמת” ולא “מתפוצצת”.

שאלה: מה יותר חשוב – דוחות כספיים או גרף? תשובה: שניהם. דוחות מספרים “מה קורה בעסק”, גרף מספר “מה השוק חושב”. כששניהם מסכימים, יש לך רוח גבית יפה.

שאלה: האם כדאי לרדוף אחרי מניות שכבר עלו הרבה? תשובה: לפעמים כן, אבל לא מתוך FOMO. עושים את זה רק אם ההתנהגות עדיין בריאה ויש נקודת הצטרפות הגיונית, רצוי דרך כניסה מדורגת.

שאלה: כמה סקטורים כדאי לעקוב אחריהם? תשובה: עדיף מעט ולעומק. לרוב 5–10 תחומים מספיקים כדי לזהות רוטציה מוקדם.

שאלה: מה הסימן הכי מוקדם שמגמה נחלשת? תשובה: כשהמובילות מפסיקות להוביל: שיאים חדשים בלי המשכיות, ירידות חדות יותר מהעליות, ועוצמה יחסית שנשחקת.

שאלה: איך שומרים על קור רוח בתקופות תנודתיות? תשובה: מגדירים מראש גודל פוזיציה שמתאים לך, נקודת יציאה לטעות, ותוכנית פעולה. קור רוח הוא תוצאה של תכנון, לא של אופי.

שאלה: מה עושים כשפספסתי את המהלך? תשובה: מצוין. פספוס אומר ששמרת על סטנדרט ולא קפצת בלי תנאים. לרוב מגיעה הזדמנות נוספת דרך תיקון, דשדוש, או מגמה אחרת.

החלק שאף אחד לא אומר בקול: מגמות הן גם פסיכולוגיה

מגמות חמות בשוק ההון הן משחק בין פחד, תקווה, וסבלנות. והיתרון האמיתי הוא לא לדעת “מה יקרה”, אלא לדעת איך תגיב כשזה קורה.

הגישה שמייצרת עקביות נראית ככה:

• להיות סקרן, לא נואש
• לחפש אישור מהשוק, לא מחברים
• להרוויח בלי דרמות, ולהפסיד בצורה קטנה ומשעממת (כן, משעממת זה מחמאה)

וכאן בדיוק נמצא ההבדל בין מי שמדי פעם פוגע בול, לבין מי שמייצר תהליך שעובד שוב ושוב.

סיכום

היכולת של רועי רוסטמי לנתח מגמות חמות בשוק ההון נשענת פחות על “תחושת בטן” ויותר על סדר מחשבתי: מאקרו שמסביר את הרוח, סקטורים שמראים איפה הכסף מתרכז, ונכסים שמוכיחים מנהיגות דרך התנהגות עקבית. ברגע שמתרגלים להסתכל ככה על השוק, מגמות מפסיקות להרגיש כמו תעלומה ומתחילות להיראות כמו תהליך: לזהות, לאשר, להצטרף חכם, לנהל סיכון, ולתת לזמן לעבוד. והחלק הכי נעים? כשיש תהליך טוב, לא צריך לרדוף אחרי כל דבר שזז. הדברים הנכונים כבר ימצאו אותך — על המסך, בזמן הנכון.